פס"ד העוסק בפרשנות חוזה, פצויי קיום והתנאים לעיכוב כספי לקוח ע"י עו"ד

1.         עסקינן בתביעה עיקרית שמהותה כספית על סך של 1,000,000 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 8.4.08, תביעה שכנגד (שהוגשה ע"י הנתבעת 1) שמהותה כספית, על סך של 90,238 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 30.6.08 והודעה לצד שלישי (שהגיש הנתבע 2) שהוגשה במסגרת התביעה שכנגד.

2.         התובעת, חברה בע"מ, עוסקת בין היתר במתן יעוץ וטיפול בענייני ארנונה לגורמים עסקיים שונים.

3.         חברת מוצרי הוד לבן בע"מ, עוסקת בין היתר ביצור מוצרי בשר ובשיווקו (להלן: "הוד לבן"). חברה זו מוזגה לתוך הנתבעת 1 עפ"י צו מיזוג מיום 26.4.04 בהתאם להוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999, כפי שעולה מתעודת מיזוג חברה שצורפה כנספח א' לנ/2 (להלן: "הנתבעת").

4.         עד לסוף שנת 2001 היתה הוד לבן הבעלים של מפעל ליצור ושיווק בשר באזוה"ת בעמק חפר. ביום 9.4.01 התקשרה הנתבעת בהסכם עם חברת טיב טעם למכירת המפעל האמור (להלן: "המפעל").

5.         הנתבע 2 הוא עו"ד במקצועו (להלן: "סגל"), שייצג (או ליתר דיוק אמור היה לייצג) את הנתבעת בתביעות שהגישה נגד מועצה אזורית עמק חפר בביהמ"ש המחוזי בת"א ובבימ"ש השלום בנתניה, הכל כפי שיפורט להלן.

6.         צד ג' 2 בתביעה שכנגד, מר עמנואל דוידי (להלן: "דוידי"), הוא בעל מניות ומנהל של התובעת.

7.         ביום 18.7.01 נכרת הסכם בין התובעת להוד לבן, אותו כינו הצדדים לו "הסכם שירות" (להלן: "ההסכם"). תמצית ההסכם היא כדלקמן:

א.         הוד לבן מוסרת לתובעת לבדוק ולטפל לבדה בתשלומי ארנונה, היטלי כבישים ומדרכות, ששילמה לרשות המקומית, היא מועצה אזורית עמק חפר (להלן: "הרשות המקומית"), במטרה להחזיר תשלומי יתר ששולמו (סעיף 1 להסכם).

ב.         עבור השרות עפ"י ההסכם תשלם הוד לבן לתובעת 28% מהסכום שהוחזר ע"י הרשות המקומית בעקבות פעולותיה של התובעת עפ"י הסכם זה (סעיף 6).

ג.          "... נושאים ועילות שהלקוח אישר לטיפול, יהיה הטיפול בהם ע"י שנרום עד סיומם, אולם אם יווצר ללקוח כתוצאה מהטיפול נזק מוכח העולה על התועלת מהטיפול, אזי רשאי הלקוח להודיע על הפסקת הטיפול. הוכח נזק כאמור, יהיה הלקוח פטור כלפי שנרום. בכל מקרה כאמור, הלקוח לא יפיק לעצמו תועלת מהנושאים והעילות ללא שנרום" (ציטוט מתוך סעיף 7 להסכם).

ד.         "כל הוצאות השרות ברשויות לרבות: יעוץ משפטי שוטף וכן טיפול או יצוג משפטי במידת הצורך (למעט אגרות משפט) ובדיקה פיזית לנכסים, יהיו על חשבון שנרום" (ציטוט מסעיף 9 להסכם).

ה.         הוסכם כי כל פניה של התובעת לרשות המקומית בעניינים הקשורים להוד לבן, תחייב את אישור הוד לבן (סעיף 10 להסכם).  

8.         בעקבות הסכם זה, ולאחר בדיקות שערכה התובעת לטענתה, הוחלט על הגשת שתי תביעות נגד הרשות המקומית.

            התביעות הוגשו, כפי שיפורט להלן, ע"י סגל, שהיה קשור בהסכם כללי עם התובעת למתן שרותים משפטיים עבור לקוחות התובעת, שאף קיבל מהוד לבן יפוי כח ליצוגם בשתי התביעות.

9.         כתב תביעה ראשון הוגש בבימ"ש השלום בנתניה ביום 14.7.02 על סך של 1,863,533 ש"ח, כתביעה להחזרי תשלומי ארנונה אודות שטח המפעל (העתק כתב התביעה צורף כנספח ו' לנ/3).

            כתב תביעה שני הוגש ביום 30.7.02 על סך של 3,497,559 ש"ח בבימ"ש המחוזי בת"א, כתביעה להחזרי תשלומים היטלי סלילת כבישים ומדרכות שנגבו עפ"י הנטען ע"י הרשות המקומית שלא כדין (העתק כתב התביעה צורף כנספח ז' לנ/3).

10.        בגין הגשת התובענות האמורות שילמה הוד לבן לסגל (באמצעות העברה בנקאית לחשבונו) סכומי אגרות בשיעור של 67,415 ש"ח ביום 11.7.02.

11.        לאחר הגשת התובענות התבררו הנתונים וארעו הארועים הבאים:

א.         שיקים שנתן סגל לאגרות ביהמ"ש בתובענות הנ"ל לא כובדו. עקב כך נמחקה בחודש נובמבר 2002 התובענה בביהמ"ש המחוזי בת"א.